אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא כב · פירוש א

שאילתא כב

לצלויי בבי כנישתא דמייחדי לצלויי כדאשכחן ביעקב כו'. היינו דאי' בחולין ד' צ"א ב' כי מטא לחרן אמר אפשר שעברתי על מקום שהתפללו אבותי ואני לא התפללתי כו'. מיהו לכאורה קשה למאי נצרך רבינו להביא ראי' שלא נזכר בגמרא. והרי בגמ' ברכות ד' ו' אי' תני' אבא בנימין אמר אין תפלתו של אדם נשמעת אלא בבה"כ שנ' לשמוע אל הרנה ואל התפלה במקום רנה שם תהא תפלה. וממילא יש ללמוד דצריך לעשות הכי כמש"כ רבינו לעיל סי' ח' ומתבעי לי' לצלוי בהדי ציבורא דאר"י משום רשב"י אין תפלתו ש"א נשמעת אלא עם הצבור איברא למדנו רבינו מוסף על הא דאבא בנימין. דמהתם למדנו דרנה תחלה ואח"כ תפלה. וכדאי' בד' ל"א א' לענין סתם סדר תפלה יכול ישאל אדם צרכיו ואח"כ יתפלל כבר מפורש ע"י שלמה שנ' לשמוע אל הרנה ואל התפלה כו'. וה"נ דמפרש בא"א מדכתיב שני פעמים אל. והכי מיבעי לשמוע אל הרנה והתפלה. להכי דריש אל הרנה של הצבור כפרש"י ששם אומרים הציבור שירות ותשבחות בנעימות קול ערב. והיינו משום שדרך ומצוה לומר שיר והלל על גאולה מצרת רבים. ואח"כ אל התפלה שכל יחיד מתפלל. ורבינו הוסיף דאפי' לא אמרו עדיין שם שירה ברבים. אלא המקום מיוחד לתפלה וכדאי' בש"ע א"ח סי' קנ"ג ס"ח לענין קדושת בהכ"נ דכיון שהתפללו בו אורחים לפי שעה כיון שהמקום מיוחד לתפלה הרי הוא קדוש. וה"נ העלה רבינו שמצוה ומוכשר להתפלל בו וראי' מיעקב אבינו שהקפיד לצלויי על מקום הר המורי' מקום שהתפללו אברהם ויצחק באקראי בשעת עקידה. אלא משום שאותו מקום הי' מיוחד למקום בהמ"ק ואברהם ויצחק כבר התפללו בו פ"א. נעשה מקום מוכשר לתפלה. ובה"ג ה' תפלה העתיק דברי רבינו כהוויתם והביא גם הוא דאבא בנימין בהדא וראיתי בערוך ערך אזכיר בזה"ל צריך אדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפלה שנא' בכל המקום אשר תזכור לא נאמר אלא אזכיר. והוא בירושלמי ברכות פרק ד' ה"ד:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה