אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא כ · פירוש ט

פירוש ח

דאלת"ה אם בעליו עמו דפטר רחמנא בש"ש ובש"ח כו'. יש להבין הסבר זה למ"ל. ואם היה אפשר שמירה בבעלים בע"א מאי הוי. עכ"פ הוי שמירה בבעלים. ונראה דס"ל לרבינו כרש"י וסיעתו דהשאילני ואשאילך לא הוי שאילה בבעלים (כקושי' הטור על הרמ"ה סי' ש"ה) דאם בעליו עמו משמע דגם בעליו השאיל עצמו להשואל להיות קנוי לצרכו של השואל כמו פרתו דהמשאיל. משא"כ היכא דהמשאיל שאל פרה לטובת עצמו מהשואל. אין זה בעליו עמו. ובאמת גם שמור לי ואשמור לך גם כן אינו דומה ממש לשאילה בבעלים דכתי' בקרא דשאילה בבעלים והשואל כל הנאה שלו מהפרה ובעליו. משא"כ שומר שהוא משועבד לטובת בעל הפרה. ובעליו של הפרה יהי' קנוי להשומר אינו בעליו עמו דומה לשאילה בבעלים. מיהו שפיר הקשה הש"ס דאלת"ה לא משכחת אם בעליו עמו בש"ח ובש"ש. והרי מבואר בד' צ"ה א' וכי ישאל וא"ו מוסיף על ענין ראשון וילמד עליון מתחתון. וע"כ גם זה יקרא שמירה בבעלים. וכ"ת אמאי קאמר שם שמירה בעלים במאי גמר אי במה מצינו איכא למפרך שכן אונס. ונימא כמש"כ שאין בעליו עמו כמו בשאילה בבעלים. הא ל"ק. דבאמת הוי מצי למימר הכי אלא דפריך בקצור. ובפירכא דמיירי בי' לעיל וכדדייק כדפרכינן שכן אונס. מיהו השתא דגמרינן מקרא דשמירה בבעלים פטור. וע"כ שמור לי ואשמור לך פטור. הי' מקום לומר כדעת הרמ"ה וסיעתו. דנ"ל שאילה בבעלים השאילני והשאילך דפטור. ועדין אינו מוכח כ"כ. וי"ל דשמור לי ואשמור לך. מכ"מ בעליו עמו ממש ר"ל דבעל הפרה קנוי ומשועבד לטובת השומר. כמו בשאילה בבעלים. משא"כ השאילני והשאילך לא מיקרי בעליו עמו כלל במה שישאיל לו פרתו לטובת בעל הפרה ששאל. והיינו שמדקדק רש"י בד"ה שמירה בבעלים היא כו' אבל השאילני כליך כו' אין כאן בעלים של חפץ במלאכתו של שומר. ר"ל שהוא חזר ושאל לטובת עצמו. ובאמת מה שדקדקו מדברי הרמב"ם וש"ע דס"ל כהרמ"ה מדכתבו השאילני היום ואני אשאילך למחר שמור לי היום ואני אשאילך למחר השאילני היום ואני אשמור לך למחר כולם נעשו ש"ש זל"ז. משמע הא שניהם כאחת פטורים דהוי שמירה ושאילה בבעלים. לענ"ד אינו מוכרע כ"כ. די"ל להיפך מדכ' ברישא האומר לחבירו שמור לי ואשמור לך ה"ז שמירה בבעלים ותו לא. משמע דוקא בהאי גוונא מיקרי שמירה בבעלים וסיפא רבותא קמ"ל דאפי' למחר הוי ש"ש דלא נימא דהשאילני היום ואשאילך למחר ר"ל אם יהא פרתו בשלימות. דודאי לא התחייב לקנות פרה עבורו אם תמות פרתו. וא"כ אין זה שכר ומיקרי כל הנאה שלו. וכן בבבא שמור לי היום ואשאילך למחר ס"ד דהוי ש"ח דשכרו אינו ברור. קמ"ל דמכ"מ הוי ש"ש. ובבא שלישית השאילני היום ואשמור לך למחר הוא דרך אגב כאורחא דברייתות. ולמדנו כ"ז מדע"כ מוקמינן רישא שמור לי ואשמור לך בהיום ולמחר. מסתמא סיפא דומי' דרישא מיירי. והיינו דחזר והקשה הגמרא על הברייתא כדי לאוקמי כל הבבות בהאי גוונא וכמש"כ הש"ך שם סק"ו אבל לא משום דהוי שמירה בבעלים אלא כדי לאשמעינן דמיקרי ש"ש גם בהיום ולמחר. קצרו ש"ד דעת רבינו משמע שאינו פשוט כ"כ למיקרי בעלי' עמו בכל גווני. והוכחת הטור מהא דדף פ"א ב' בהנהו בי תרי כו' ומקשה הש"ס אמאי הא הוי שאלה בבעלים. כבר כ' הב"י דהתם שפיר אשתעבד בעל החמור והסדין לטובת בעל הסרבל לשאתו על החמור ולהעבירו על אמת המים. ולא לטובת עצמו. וכן פרש"י ע"ש:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה