אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא יט · פירוש ד

פירוש ג

למיגמר מיני' תורה. ר"ל דוקא ללמוד מרבו מחוייב לילך אף למדה"י. אבל להקביל פני רבו אע"ג שהוא מצוה וכבוד הרב. וגם א"א שלא יקבל ממנו הלכה א'. מכ"מ אינו מחוייב למסור נפשו ע"ז יותר משאר מצות שבתורה. והכי משמע בחולין ד' צ"ה ב' דלא אסכימו משמיא דליזיל ר' יוחנן וליטרח כולי האי להקביל פני שמואל רבו. אלא משום שלא הי' הולך ללמוד לפניו. וע' באות הסמוך. ועיקר פי' רבינו על מימרא דר"ד בר חמא לא מעבר לים הוא שאפי' היא מעבר לים צריך אתה לעבור אחריו. ופי' רבינו לענין מי שיש לו רב במדה"י שצריך לילך אחריו לא נתבאר בגמרא. ואדרבה בגמרא למד ממימרא זו לענין הא דלקמי' דדריש ומודע לבינה תקרא יעשה מודעים לתורה. פי' סימנים ותחבולות כדי שתתקיים בידיך. אלא דרבינו מפרש כמ"כ לענין רב. וכבר שנינו באבות פ"א עשה לך רב. ושהוא עיקר לת"ת והיינו שמוש ת"ח כידוע. ואפשר להסביר. דודאי לא בחנם נקיט קרא שני משלים ודמיונות לא בשמים היא ולא מעבר לים היא. אלא ההפרש דבר שהוא בשמים מדבר שהוא מעבר לים. דדבר שהוא בשמים לא משום רחוק מקום. דא"כ איך יאמר מי יעלה לנו השמימה וגו' ושנלמוד דצריך לעלות לשמים. והרי הוא דבר שא"א. אלא לענין קדושה שהוא קדוש וגבוה במעלה וקשה להשיגה אלא במעלה קדושה וטהרה. ודבר שהוא מעבר לים. אינו רחוק במעלה. אלא הטרחה של העברה רבה. והמשיל דבר שהוא שכלי ועמוק לדבר שהוא בשמים. ללמד אפי' הוא כ"כ גבוה משכלך כמו שהוא בשמים. צריך אתה לעלות ולהשיגה. והיינו ע"י מודעים ותחבולות להעמיק מעט מעט עד שישיג על בורי' וזהו דכתיב ומודע לבינה וידוע דבינה הוא עמקות להוציא דבר מדבר. וא"כ מיירי בטרחות השכל ויגיעה בעיון. ואח"כ קאמר ולא מעבר לים היא. שצריך להטריח את גופו ולהרחיק נדוד ללמוד גמרא מפי רבו. ומפרש הגמרא קרא דלא בשמים היא שהוא כדרשה דלקמי' מדכתיב ומודע לבינה תקרא. ורבינו מפרש כמ"כ קרא דלא מעבר לים היא היכא דאית לי' רב כו'. ודע שלא נזכר זה הדין ברמב"ם וש"ע ה' ת"ת. ולא עוד אלא שהרמב"ם פ"ג מה' ת"ת כ' דרשה דלא בשמים היא לענין גסות הרוח. ולא מעבר לים הוא ולא במהלכי עבר לים וכדרשה דרבא שהביא רבינו בסמוך. וע"ש ה"ח. והזהיר על העדון ותענוגים שם ה"ט והי"ב. אבל מדרשות אחרות המפוזרות בגמרא ולא מהאי קרא וכדרשה דר"י שהביא רבינו. ודרשה דר"ד לא הביא כלל. והנראה דנקיט דרשה דרבא שהוא בתרא לעיקר וא"כ אין הלכה כרב דימי בר חמא. ואין חיוב ת"ת אלא כשאר מ"ע. שלא מצינו שמחויב להטריח עליהם מעבר לים. ובזה נכלל עוד נ"מ לענין הא דאי' בבכורות ד' כ"ט ומנין שאם לא מצא בחנם שילמד בשכר ת"ל אמת קנה. והובא ברמב"ם שם פ"א. ולא ידענו שעור הבזבוז שמחויב לת"ת. ובשאר מ"ע מפורש בא"ח ה' לולב סי' תרנ"ו שא"צ לבזבז יותר מחומש. ומעתה בבזבוז לת"ת תליא במחלוקת דלר"ד ודאי גם זה נכלל בדרשה אפי' היא מעבר לים. והרי הדרך מרבה היציאות ומבזבז ממונו. ומכ"מ מחויב לעבור אחרי'. וס"ל לרבינו דלא פליגי רב דימי ורבא. ומר דריש הכי ומר דריש הכי. ותרוויהו אמת. והרמב"ם ס"ל דפליגי והלכה כרבא. וראוי לדעת שלא דברנו אלא בחיוב ת"ת. אבל באהבת התורה למי שחפץ בה אין קץ. וכבר אמרו על ר' יוחנן אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה שאהב ר"י את התורה בוז יבוזו לו כדאי' בחזית. וע' תנחומא פ' צו. ושלמה ע"ה אמר באהבתה תשגה תמיד. פי' ואפי' יותר משיעור המחויב לת"ת. ואינו דרך כבושה להולכי תורה ומש"ה מיקרי שגיאה. כמי שהולך בדרך עקלקלות. מכ"מ אשרי שוגה עבורה ובאהבתה. ואפי' שאר מצות הגון לקבל א' מהן להזהר יותר מהחיוב. כדאי' במכילתא בשלח עה"פ אז ישיר. רנ"א כל המקבל עליו מצוה א' באמנה כו' ובירו' קידושין ספ"א כל העושה מצוה א' כו' אר"י בר"ב מי שיחד לו מצוה ולא עבר עליה מעולם. ובמדרש קהלת אוהב כסף לא ישבע כסף כו' שכל מי שאין לוקח לו מצוה א' למנה שמוסר נפשו עליה גם זה הבל. והיינו דאי' בשבת ד' קי"ח אבוך במאי זהיר טפי. וכ"כ בס' חרדים סוף ה' א"י. ומכש"כ מי שלוקח תורה למנה שאין לך מדה טובה הימנה:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה