העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא יט · פירוש א
דמיתבעי לי' לצורבא מרבנן כו' דיתיב בה וגריס. עי' סי' ז' אות א' שביארנו דגריס היינו עומק פלפולה של תורה שבע"פ שמביא לידי מעשה ומש"ה דייק רבינו לצורבא מרבנן. ולא קאמר לאינש ישראל וכיב"ז. וזהו דיוק מאמרם ז"ל כל הקובע מקום לתורתו. וכדאי' בע"א ד' י"ט בתחלה נקראת על שמו של הקב"ה שנאמ' כי אם בתורת ה' חפצו. ולבסוף נקראת על שמו שנאמ' ובתורתו יהגה יומם ולילה. פי' אחר שהוגה ועל שפתיו יוסיף לקח מיקרי תורתו. ויליף ר"י משום רשב"י מהאי קרא דכתיב ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיו וגו' וקאי ג"כ על תורה שבע"פ כדאי' בחגיגה ד' ג' עה"פ דברי חכמים כדרבונות וכמסמרות נטועים ע"ש ובמ"ר פ' נשא וקהלת. וזהו נוסח הברכה וחיי עולם נטע בתוכנו כמבואר בש"ע א"ח סי' קל"ט. וגם לפי הפשט דמקום לעמידת ישראל קאמר. ג"כ בזכות התורה וכדאי' במכות ד' י' ע"א מ"ד עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים. מי גרם לרגלינו שלא ימוטו במלחמה. שערי ירושלים שעוסקים בתורה. ושערי התורה היינו פלפול החברים. וכ"ז דלא כמש"כ בתר"י בזה"ל ואפי' מי שאינו יודע אלא מעט יש לו לקבוע באותו מקום כו' ולא מההוא קרא מוכחא הכי. וע' סי' כ"ב אות ב' בס"ד: