אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא יח · פירוש ד

פירוש ג

גירשה ראשון כו' ואי לא הוי ליה בני תצא ותטול כתובה. וכן הוא בה"ג. וכבר הביאו הרמב"ן ורשב"א בחי' דעת רבינו למיפשט ספקו של התו' אי יש לה משני כתובה. והסכימו לדעת רבינו מדברי ירו' ע"ש. והנימוק"י הוסיף להביא סוגי' מפורשת בכתובות ד' ס"ה בחומה דביתהו דאביי דרבא פסק לה מזוני. אע"ג שכבר הוחזקה בשלשה מכש"כ בתרי זמני לרבי. ולכאורה תמוה אמאי העלימו הראשונים ז"ל והתו' להביא ראי' זו. אבל באמת ע"כ ט"א איכא בהא דחומה. דכבר הקשו אמאי יש לה כתובה משני. והא באיסורא ל"ס ארוב נשים כ"ש בממונא כמבואר בתו'. ויישב הרשב"א בחי' דלפי שנישאת בהיתר טענתה אלימא לומר שמא את גרמת. ואפי' אי מנאי דילמא השתא הוא דכחשי. ור"ל דהוי ס"ס ומשום שנישאת בהיתר לכ"ע מוציאה כתובתה. וע' תו' שם ד' ט' ב' דלענין כתובה לא מפסדא בס"ס. והמרדכי יישב דאפי' בספק א' מוציאה כתובתה כמש"כ לעיל. ואכתי קשה הא דחומה שכבר הוחזקה בברור. אלא צ"ל כמש"כ הר"ן ר"פ נערה. דמשום דאביי הכיר בה אלא דסמך על דר"י ע"ש. וא"כ אין ראי' לבעל שני אליבא דרבי. איברא קשה להבין ישוב הר"ן בהא דחומה. דודאי אביי לא עלה על דעתו שהיא קטלנית. וא"כ הרי כמו שלא הכיר בה. והשתא שנתגלה שמוחזקת לקטלנית אמאי לא תפסיד הכתובה. ואלמלי דברי הר"ן הייתי אומר דיפה כ' הרמב"ן בזה"ל והטעם לדעת זו משום דכיון דבהיתר נשאת ובהיתר עמדה עמו לא בעינן שתהא כזונה אצלו למפרע להוציאה בלא כלום עכ"ל. אלא שנדחה זה הטעם דא"כ מאי מיבעי לן אי נשאת לשלישי ולא הי' לו בנים מהו דליתבעוה הנך קמאי כו' מה נתחדש בה השתא שאתה בא להוציא ממנה. הרי כבר נתחזקה ומכ"מ גבתה כתובה מטעם האמור. אבל מכ"מ י"ל דתליא במחלוקת ר"מ וחכמים אי מיקרי ביאת זנות במה שאין לה כתובה והשתא ברייתא דתני' יוציא ויתן כתובה שמא לא זכה להבנות ממנה. מבואר דאי משום דידה אין לה כתובה כמש"כ לעיל. ולא חיישינן להא דהוי בעילת זנות וכחכמים. מש"ה שפיר מיבעי להש"ס אי לתבעוה הני קמאי. והא דיש לה כתובה משני ע"כ כטעם הרשב"א ז"ל אבל אנן דקיי"ל כר"מ דכל אשה שאין לה כתובה ה"ז בע"ז. אפי' הוחזקה היא לקטלנית או שאינה ראוי' להוליד. מכ"מ כיון שישבה אצלו בהיתר אין לנו לעשות בע"ז. והיינו טעמא דחומה. ולא תקשה בסוגיא דכתובות ד' ע"ג דקידשה ע"ת וכנסה סתם תצא שלא בכתוב' ומפרש הש"ס טעמא דרב דמכ"מ צריכה גט משום שאין אדם עושה בע"ז. והרי קיי"ל כר"מ וא"כ מאי אהני במה דבעיא גיטא. ואין לומר דבועל לשם קידושין ולא לנשואין. והרי היא ארוסה הא ליתא דשיטת התו' בקידושין ד' ס"ה א' דרב ס"ל ארוסה יש לה כתובה. ותו. דביאת ארוסה בלא חופה ונשואין ג"כ ביאת זנות היא כמש"כ לעיל סי' ט"ז אות ח' בס"ד. ולק"מ דהתם משום שהטעתו הפסידוה רבנן כתובה כעוברת על דת משה ויהודית. וידוע דהיכא שאין לה כתובה עפ"י דין לא הוי בע"ז כמש"כ הרמב"ם פכ"ד מה"א והביאו בח"מ סי' קט"ו סקי"ח שלא חשו חכמים עלה שלא תהא קלה להוציאה. ומש"ה אין זה בע"ז. משא"כ איתתא דא שבהיתר היא אצלו. וכל המשך של עשר שנים חשו חכמים עלה שלא תהא קלה להוציאה. ומש"ה יש לה כתובה וכשאתה מפסידה אח"כ ה"ז בע"ז. ולמש"כ אפי' למש"כ הרשב"א והרא"ש דאי נשאת לשלישי ולא היו לה בנים ועדיין לא גבתה מהני קמאי לא תגבה. כ"ז אינו אליבא דידן דקיי"ל כר"מ. אבל מה אעשה שנקבע הלכה בש"ע הכי. ולמעשה עדין צ"ע:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה