העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא יד · פירוש א
מיחייב למיבכיה ולמיספדי'. בכי הוא קודם להספד. דבכי הוא התעוררת בפ"ע והספד בפני רבים להגיד שבח המת לפניהם. והיינו דתנן במ"ק ד' ח' לא יעורר אדם על מתו ולא יספידנו קודם לרגל כו'. ומפרש בגמרא לא יעורר כדאמרי' במערבא יבכון עמיה כל מרירי לבא. ותני תחלה התעוררת לבכי ואח"כ הספד [מיהו משם אין ראי' בין לפרש"י דהספד קאי על מת חדש דבזה א"צ לעורר בכי ושרי לבכות אבל לא להספיד. בין להירו' פי' הספד בצרוף מת חדש וה"ק לא יעורר על מת ישן לבדו. ולא יספידנו ביחד עם מת חדש] והכי סדרו של רבינו. ואע"ג דבאברהם כתיב להיפך לספוד לשרה ולבכותה. שאני שרה דרב גוברה. והיו רבים ממתינים על הספדה ולהשתתף בצערו של אברהם עד שלא בכה בפ"ע כפי הצורך. והנה מדברי רבינו למדתי כמ"כ. הא שהזהירו חז"ל לבכות על אדם כשר כדאי' שבת ד' ק"ה ובכ"מ. היינו מדכתיב גבי דבורה ויקרא שמו אלון בכות שבכו עליה והיינו שהי' מלמדת אותם תורת אם וזהו אדם כשר. וניחא יותר לדעת בה"ג שכתבתי בסי' ל"ה אות י"ב דאדם כשר היינו מוחזק בחסידות. ועל גדול בתורה מפורש וכל ב"י יבכו את השריפה וגו':