אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא יג · פירוש ו

פירוש ה

בהא כרבנן משמעתא דר"א. כבר הובא דעת רבינו בתו' בכ"מ דמכאן מוכח הלכה כר"מ בגזרותיו ולא בקנסותיו. ר"ל דא"א לומר דכאן יוצא מן הכלל כמו דפסק התו' בשבת שם דלא כר"מ. דשאני התם דהביאו התו' דפסק הגמרא בפי' דלא כר"מ. והיכא דאיתמר איתמר כמו דמיישב הש"ס בכללי דעירובין ד' מ"ו ע"ש. וה"נ הא דפסק הגמרא ריש פ' הדר כראב"י דלעולם אינו אוסר עד שיהא שני ישראלים אוסרים זע"ז. הוא כדי להוציא מכללא דהלכה כר"מ בגזרותיו. דבלא"ה כבר ידוע דהלכה כראב"י. אלא שהתו' בבכורות ד' כ"ז ב' ד"ה משנת נדחקו בזה. והיינו טעמא משום דלטעמייהו אזלי בסוכה פרק א' בסוגי' דמסככין בנסרים שפסקו כשמואל מהא דהפכן על הצד. ולא כרב וכר"מ בגזרותיו כמש"כ הרמב"ן במלחמת ה'. והיינו טעמא דס"ל כמש"כ הבעה"מ בסוגיא דחבילי קש דהוא מילתא דלא שכיחא לסכך בית בנסרים בלא מעזיבה. ור"מ לטעמי' דחייש למיעוטא. וכיון דבהא אין הלכה כר"מ. ממילא אין הלכה בגזירה כותי'. ומש"ה בפלוגתא דריש פ' הדר דלא שכיחא שידור יחיד במקום נכרי וכו'. ור"מ לטעמי'. פשיטא שאין הלכה כר"מ. נחזור לענין דבכ"מ פי' הגמרא דכאן אין הלכה כר"מ. וכן בע"ז ד' כ' פסק הש"ס הלכה כרבי יוסי כדי להוציא מהלכה כר"מ בגזרותיו. וכ"כ הגאון פ"י בכתובות ד' ס' בהא דפסק ר"י בעירובין ד' מ"ו בברייתא דרדופה כר' יוסי. אבל כ"ז ניחא במקום דפי' הש"ס שאין הלכה כר"מ בהא. אבל בסוגין דלא איפסק הלכה. ומכ"מ שקיל וטרי רב אשי אליבא דרבנן משמע דפשיטא שאין הלכה כר"מ. ואמאי הא הלכה כר"מ בגזרותיו. אלא ודאי דוקא בגזרותיו ולא בקנסותיו כמש"כ בה"ג בפי' בה' מיאון בזה"ל והלכה כרבנן ואע"ג דהלכה כר"מ בגזרותיו הכא קנסא הוא והלכה כר"מ בגזרותיו ולא בקנסותיו. ולזה כוון רבינו ג"כ אע"ג שלא פי' הטעם. וע"ע מש"כ בזה סי' מ"ד אות ב' בס"ד:

הא רב ושמואל דא"ת כו' חוץ מיום שנולד בו כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה