העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא יב · פירוש ה
ש"מ שלשה חדשים שלמים בעינן. לכאורה אינו מובן. מה הוסיף בזה. ומנ"ל הוא דש"מ. אבל הכוונה שלמים ולא א' חסר. דלכאורה ג' חדשים ע"כ א' חסר ביניהן. וכמו כ"ד חודש דיניקה להסכמת הפוסקים. וכדאי' בהגהת רמ"א סי' י"ג סעי' א'. וס"ד דהא דאמר ר"א ג"ח חוץ מיום שנתגרשה כו' מכ"מ אינן אלא פ"ט יום. מש"ה הוסיף רבינו דמשמעתין דאמימר שרי ליארס ביום תשעים ונחלק עליו ר"א וכן עובדא דרבא הי' ביום תשעים. ש"מ דהני ג' חדשים שלמים ולא חסרים. וכן הוא בירו' רב אסי א' תשעים יום שלמים שמואל א' הן ועיבוריהן פי' שמואל מפרש טעמא דר"א דהיאך אפשר לומר תשעים יום והא ג' חדשים תנן. ומפרש דהן ועיבוריהן. והטעם דג"ח משמעו שלא ככ"ד חודש דמניקה. נראה משום דג"ח אפשר שיהיו מלאים זא"ז כמו בשנה שיש בו שמנה מלאים וכדאי' בערכין ד' ט. א"כ מפרשינן ג"ח לעולם מלאין אטו אי מת בר"ח ניסן או תשרי והשנה מלאה. משא"כ כ"ד חודש ע"כ יש בהן חסרים [עוד שמעתי טעם משום דלענין עבור אין הולד ניכר אלא לשליש ימיה והוא שליש של רע"א יום. והיינו תשעים יום שלמין. והיינו דאי' בב"ר פ"כ לעולם אין האשה יולדת אלא לרע"א או לרע"ב או לרע"ג. לט' הן ועיבוריהן. פי' ט' שלמין. וע' במ"כ] וכבר הביא בתשובת תה"ד סי' רט"ז דגדול א' רצה לומר דכ"ד חודש ג"כ כולן מלאים והביא ראי' מג"ח דהבחנה. ולא הודו לו. ולמש"כ ההפרש ברור. מיהו מש"כ המרדכי בשם מהר"מ בפ' החולץ וז"ל וגם בתשובותיו כ' דכ"ד חודש מלאים בעינן. ואם שנה מעוברת מעוברת לולד עכ"ל. ובתה"ד נתקשה הרבה בזה דמשמע ג"כ דבעינן שיהיו כולם מלאים. וכ"כ באמת בשלטי הגבורים בשם מהר"מ עפ"י רומיא דנקיט הש"ס בכ"מ ביניקה כ"ד חודש. ובמשנה דגיטין ד' ע"ה תנן כמה מניקתו שני שנים. ומש"ה מפרש הכא לחומרא והכא לחומרא ע"ש. אבל בתה"ד לא הסכים לזה. ופי' הא שכ' המרדכי שיהי' מלאים היינו מר"ח ניסן עד ר"ח ניסן. וא"כ אינו מבואר מה הוסיף מהר"מ בזה. ולמש"כ י"ל דקמ"ל דאי השנה מלאה בעינן למלאות לתינוק. ומכש"כ לדעת הש"ע שם דחודש העיבור אינו לתינוק ודאי יש לנו ליישב הא דתנן שני שנים דלא נימא כ"ד חודש י"ב מלאים וי"ב חסרין כסדרן. או כולן מלאים כמו ג' דהבחנה. קמ"ל שני שנים אי א' מהן מלאה צריך למלאות לתינוק. ואולי שני שנים מלאים בעינן דגזרינן אטו שנה מלאה כמו דגזרינן בכל ג' חדשים דהבחנה אטו מת בראש חודש ניסן ותשרי בשנה מלאה. ודי בזה. ועי' מש"כ הט"ז בזה: