העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא יא · פירוש ג
ארבע וחמש כדמשתעי אינשי. ובגמרא ורי"ף אי' אפי' טובא. וכבר הביאו רשב"א ור"ן נוסחת רבינו דלא גריס הכי. ולא קשה לי' אליבא דשמואל השתא חמש שרי ארבע מיבעיא. אלא כך הוא לשון ב"א למינקט הקל ואח"כ החמור. והיינו דרכו של רבינו להלן סי' קכ"ד בהא דאי' בחולין ד' ל' שחטה בשנים ושלשה מקומות כו' ע' מש"כ שם אות י"ד בס"ד ועיקר הקושי' השתא חמש מפנין ארבע מיבעי לית לי' לשמואל. ורב חסדא חש לה בכולי תלמודא כאן ובשבת ד' ס' ובנדה ד' ל"ז ויומא ד' כ"ג א' בכולהי רב חסדא משני. ואיהו דקא מקשי ומפרק כמש"כ התו' כיב"ז בב"מ ד' כ"א ד"ה וכמה ובכ"מ. תדע שהביא הש"ס שנויא דר"ח מקמי' דשמואל רבי'. אלא משום דהוא מרא דקושי' דא. ור"ח ידע לשנויי בכולי תלמודא מתניתין וברייתא. אלא שלא היו בעלי הגמרא מקובלים מר"ח אלא בהני מילי. והש"ס בעצמו לא חש להקשות ולפרק בכ"מ. משום דהלכה כשמואל דמפרשינן כדאמרי אינשי. ולא דמי להא דאי' בכתובות ד' צ"ו השתא שתים אבדה שלש מיבעיא. דהתם ודאי קשה דנקיט החמור תחלה ואח"כ הקל. וגם ביומא ד' פ"ב לפני שתים מחנכין לפני שנה מיבעי אר"ח כו' התם ודאי קשה לכ"ע דלא שייך כדאמרי אינשי. שהרי כשם דמצוה לחנוכי למי שחייב בחנוך. ה"נ אסור לענות למי שאינו בר הכי. וע"כ נשנה בדיוק. ולא פחות מלפני שתים. ועפ"י מש"כ מיושב קושי' התו' שבת ד' ס' ובכ"מ ע"ש. וכד דייקת בסוגי' דביצה ר"פ משילין מוכח כדעת רבינו דלשמואל ג"כ ארבע וחמש ולא יותר. דקאמר התם עד כמה אר"ז כו' ארבע וחמש כאותה ששנינו מפנין ארבע וחמש כו'. התם תנן אבל לא את האוצר ואמר שמואל מאי אבל לא את האוצר שלא יגמור את האוצר כו'. הרי דמפרש הש"ס דארבע וחמש דוקא. ומכ"מ מפרש סיפא כשמואל ואין לומר דה"ק לשמואל דמפרש הכי מיבעי לן ביו"ט מאי. אבל סתמא דגמ' וסוגי' דר"ז ורבי יוחנן כר"ח אתי'. אאל"כ דלמאי איצטריך הש"ס להקדים פי' שמואל בסיפא הא אפי' לר"ח דמפרש ארבע מחמש. וחמש מאוצר גדול. מבואר ג"כ דאסור לגמור את האוצר למש"כ הרמב"ן במלחמת ה' והרשב"א והרא"ש. וא"כ הכי מיבעי לן התם אסור לגמור את האוצר ביו"ט מאי. אלא בא הש"ס ללמדינו דהלכה כשמואל ומכ"מ סתם הש"ס ד' וחמש ולא יותר. ואין מקום ליישב אותה סוגיא אלא לדעת המאור שכ' לר"ח שרי לגמור והלכה כשמואל דאסור. וסתם הש"ס בפי' הרישא כר"ח. ובפי' הסיפא כשמואל ושקיל וטרי אליבי'. אבל לנוסחת רבינו לא פליגי ר"ח ושמואל בדינא דמפנין ולכ"ע לא שרי אלא ארבע וחמש. ולכ"ע אסור לגמור את האוצר. ולא פליגי אלא במוקצה דאוצר. דלר"ח סתם לן תנא כר"י. ולשמואל שרי להתחיל. וסתמא דגמר' כאוקימתא דשמואל: