העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא טז · פירוש יג
משבעה עד תלתין אי איכא פ"ח מברכין שהשמחה במעונו ואשר ברא. כ"ז ליתא בגמרא ולא בפוסקים. וטעמא דרבינו י"ל משום דהברכות בשביל שמחת הכלה ג"כ אתי. וכמש"כ לעיל דלהכי חתנים מצטרפין לעשרה. וכלה זמנה ל' יום כדאי' בד' ד' אין מונעין תכשיטין מן הכלה כל ל' יום. וביומא ד' ע"ח מבואר כלה עד כמה כדתני' ואין מונעין כו' ועי' מש"כ לעיל בשאילתא הקודמת אות ח' בפרש"י בס"ד. עכ"פ לכ"ע שמחת הכלה ל"י. ואפשר לברך אשר ברא בפנים חדשות כל שלשים לכבודה. מיהו רבינו יחיד בדבר. ולמדנו מתוך דברי רבינו שמברכין שהשמחה במעונו בלא פנים חדשות. והכי משמע דעת הש"ע אלא שהעלו הראשונים ז"ל דבעינן דוקא סעודה שניכר מתוכה דלנשואין קא עביד מיהא והנה רבינו ירוחם נתיב כ"ב ח"ב כ' דבעינן פנים חדשות אחר ז' להשמחה במעונו. ולא מצאתי מי שאומר כן. וע"ע בתשו' גאוני קדמאי ס"ח אי' דהיכא דליכא פ"ח מברכין מן שבעה עד שלשים שהשמחה במעונו. הרי מבואר כמש"כ:
מכאן והילך כו' שהשמחה במעונו ותו לא ואי לא מחמת הילולא לא. כצ"ל: