אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא טז · פירוש ו

פירוש ה

את הנשואות ע"י כו'. הכי עיקר הנוסחא בכל ספרי ראשונים וספרי הגאונים קדמונים. אלא שר"ת הגיה הנשואות לנו ע"י כו'. וכן המנהג בארצות אשכנז. ולא שר"ת הגיה בגמרא ח"ו נגד נוסחי קדמונים. אלא שהגיה יפה לפי מקומו וזמנו. דכלל גדול הוא דיש לתקן נוסח הברכה באופן שיבורר הכוונה בלשון ב"א וכמש"כ לעיל סי' ח' אות י' בס"ד. ובימי ובמקום הגמרא והגאונים ז"ל הבינו פי' נשואה. אשת עצמו. ולאשת אחר קראו אשת איש. נמצא הי' מובן לשון את הנשואות ע"י כו' שהמה נשואות לעצמם. אבל במדינות הללו קוראים לכל אשה נשואה למי שהוא משהיא נשואה. להכי ראוי לברר הנשואות לנו. וע' סי' ע"ב אות ב' כיב"ז. ובנוסח ע"י קידושין וחופה. וכן בסיום הברכה מקדש ישראל ע"י קידושין וחופה. נחלקו הגאונים בעיקר הנוסחא. ורב האי גאון ורי"ף ורמב"ם לא מסיימי אלא מקדש ישראל. ונהרא נהרא ופשטי'. ואנן קיי"ל בברכות כנוסחת בה"ג ע"י חופה וקידושין. וכן בסיום מקדש ישראל ע"י חופה וקידושין. וידוע במ' ברכות שנקבע כמה נוסחאות והלכות ע"י בה"ג של ר"י גאון. ואחרי' העתיק רבן שמעון קיירא בה"ג שלו. והנה נוסחת רבינו ע"י קידושין וחופה. אינו צריך טעם. אבל נוסחת בה"ג תחילה חופה ואח"כ קידושין. יש לתת טעם. וע' ברא"ש ססי' י"ב ובהג"א. ויש להוסיף לפי דמסיימי מקדש ישראל ע"י קידושין וחופה היינו שקידש את ישראל וקראן כלה כדאי' ביומא ד' נ"ד א' משל לכלה כו' ובביאורי הספרי פ' פנחס הארכתי בס"ד והי' חופה לפני קידושין. היינו כפיית ההר כגיגית קודם לנתינת הלחות שהן הקידושין. וגם כל דרכי הכלה שביארתי שמה עיקר הפרש בין כלה לאשה עפ"י הפסוק זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך וגו' הי' כבר לפני נתינת הלחות שבזה נתחייבו להקרא עם ה'. ולמדו בכמה פרטים לדמות נשואי אשה לסדר מ"ת ואכ"מ. מש"ה נסחי בגוף הברכה ג"כ ע"י חופה וקידושין. ומיהו למאן דלא מסיימי מקדש ישראל ע"י חופה וקידושין צ"ל הטעם כמש"כ הרא"ש ז"ל:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה