אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא טו · פירוש יג

פירוש יב

א"ל א"נ. וקבע רבינו הכי להלכה. וע"כ לא מפרש בדברים שבצינעא. שהרי הלכה פסוקה שנוהג בשבת. אלא מפרש כהנימוק"י דבעא מיני' אי נוהג בכל דיני אבלות אפי' בפרהסיא. ובהכי אזיל כל הסוגיא דבני יהודה וב"ג ע"ש. וכ"כ הרמב"ן בס' תה"א ענין שבתות ויו"ט. והקשה הוא ז"ל למ"ד יש אבלות בשבת אלא הא דתני' מחזיר קרעו לאחוריו נימא תהוי תיובתא כו'. וכן הא דתני' מאימתי זוקפין המטות בע"ש כו' ונ"ל דבהא דמפורש בתורה פשיטא שא"נ. והיינו שינוי בגדים דכתיב וכבדתו שלא יהא מלבושך בשבת כו' וכן זקיפת המטה הוא מונע עונג שבת לשינה כראוי דכתיב בשבת. ולא מיבעי לן אלא פריעת הראש ונעה"ס וש"ש. אי משום דהווין בפרהסיא אין זה כבוד שבת וכתיב וכבדתו. או כיון דלאו מניעת עונג הויין נוהג בשבת. ולא נראה שאינו מבטל כ"ש כיון דמצות חכמים הוא דקעביד וזהו כבודה. ומש"ה דעת הרי"ף דחזרת קרע וזקה"מ חובה לעולם ולא כר"ח שהביא הרמב"ן שם. ובפרטי הדברים נחלקו האמוראים בסברות. אבל הכל הולך על יסוד דהא שכתוב מפורש פשיטא שדוחה אבלות דיחיד. ועפי"ז תבין מש"כ בה"ג ראי' דתשה"מ אסור בשבת דהלכה כר"י לגבי שמואל. ותו' ורא"ש כתובות ד' ד' הכריעו בפשיטות דע"כ אין הלכה כשמואל דהברייתא מסייע לר"י. ולמש"כ ניחא די"ל דוקא חתן ומועד שאין תשה"מ מצוה כמש"כ לעיל אות ח' מש"ה נוהג בם. משא"כ שבת דהוא עיקר מצות עונה משום שזהו מעונג שבת וס"ל דשרי. ועפ"י זה מיושב שיטת ר"ת בתו' ע"ז ד' כ"א דהא דאמר שמואל במ"ק ד' י"ב מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור באבל מיירי. וכן הא דמפרש דחוץ לתחום מותר ל"ש אלא בשבתות ויו"ט. מיירי ג"כ באבל בשבת ויו"ט. והקשה הגאון ר' יוסף מסלוצק שי' הא שמואל ס"ל דבשבת ליכא שום אבלות אפי' דברים שבצינעא. וא"כ שרי קיבולת לגמרי משום אבל. אבל לפי מש"כ ניחא. דלא שרי שמואל אלא דברים שיש בו עיקר עונג שבת משא"כ שאר דברים שלא בפרהסיא מודה שמואל דאסור:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה