העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא טו · פירוש ו
דיין אמת שופט בצדק ושליט במעשיו כו'. כצ"ל ובגמ' אי' שופט בצדק ולוקח נפשות במשפט ושליט כו' וכבר כתבו התו' בשם בה"ג שאין לאמרו משום דקיי"ל בשבת ד' נ"ה יש מיתה בלא חטא כו'. וכן דעת הרי"ף שאין לאמרו. וכן הוא דעת רבינו. ותר"י הקשו שאע"פ שיש מיתה בלא חטא כל דרכיו משפט הוא והוא יודע למה עושה כן. ולטעמי' קאי שפירשו בפ' הרואה בברכת בה"ק והמית אתכם בדין בזה"ל ואע"ג דקיי"ל יש מיתה בלא חטא אפ"ה דינו דין אמת שהוא יודע כל דרכי איש וכל דרכיו משפט. עכ"ל. אבל אין זה הפי' נכון לענ"ד דא"כ היאך נפרש אשר יצר אתכם בדין כו'. אלא נראה פי' בדין הוא הטבע וכדאי' בשבת ד' קנ"ה ב' מ"ד יודע צדיק דין דלים. יודע הקב"ה שכלב מזונותיו מועטים כו' והרי לא עוונות הכלב גרמו זאת. אלא כך הטביע הקב"ה בשעת יצירה. וכל מעשה בראשית נקרא דין ומש"ה לא נזכר במ"ב אלא שם אלקים וזהו כוונת מאמרם ז"ל בב"ר בתחילה ברא הקב"ה את עולמו בדין וראה הקב"ה שאין העולם מתקיים שיתף רחמים בדין. וכבר צווחי עלה בעלי הדרש אבל הכוונה פשוטה. דבריאת שמים וארץ הוא הטבע הי' בדין גמור. אבל קיום העולם א"א אלא בשתוף רחמים בדין. וע"ז מברכין אשר יצר ואשר המית שבטבע הבריאה הי' כן. כמאמר ר' יוחנן בברכות ד' י"ז א' סוף אדם למות כו' והכל למיתה הן עומדים. והקב"ה אמר בפירוש כי עפר אתה ואל עפר תשוב. ואע"ג שהרמב"ן בפי' התורה פ' בראשית חלק על חכמי הטבע שאומרים דבע"כ טבע המורכב להפרד. מכ"מ לא חלק רמב"ן אלא על אדם הראשון שנזון מפירות ג"ע ונהנה מזיו השכינה באור פני מלך חיים ית'. אבל תולדותיו ודאי עפ"י הטבע היו ראוים שימותו זולת אנשים מיוחדים כאליהו וכדומה שיצאו מן הטבע. וכן מפורש בתנחומא פ' שמות המות מתוקן הי' שיבא לעולם שנ' וחשך ע"פ תהום זה מלה"מ שמחשיך פני הבריות כו' ע"ש עוד. ובב"ר פכ"א הן האדם הי' כאחד ר' ברכי' בשם רח"א כאליהו מה זה לא טעם טעם מיתה אף זה הי' ראוי שלא לטעום ט"מ. הרי דהוא דבר נפלא כמעשה אליהו. ואדם יציר כפיו ראוי הי' לאותו מדרגה. ולא כעבודת הקודש שער העבודה פרק י"ט ע"ש. ובביאור הספרי פ' פנחם על המאמר ה' אלקים בדין בראת את העולם הוספתי בזה בס"ד. עכ"פ והמית אתכם בדין פירושו עפ"י הטבע שהטביע הוא ית"ש. אבל ולוקח נפשות במשפט משמע משפט עונש על העון ותלי' ביש מיתה בלא עון. וראוי לדעת שבנוסחת הרי"ף התחיל ברכה זו המלך החי. וכן הוא בה"ג. אבל נוסחת רבינו כמו לפנינו. וכן הוא בתו':