העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא ה · פירוש ד
לישא אשה עדיף משום לא תהו בראה כו'. לכאורה קשה הא בכל מצות שבתורה אע"ג שהתלמוד קודם למעשה. מכ"מ מצוה שא"א לעשותה ע"י אחרי' דוחה לת"ת כדאי' במ"ק ד' ט'. כתיב יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה הא חפצי שמים ישוו בה וכתיב וכל חפצים לא ישוו בה אפי' חפצי שמים. ומשני כאן במצוה שאפשר לעשות על ידי אחרים כאן במצוה שא"א כו'. ובירו' פסחים פ' אלו עוברין נמנו וגמרו בעליית בית ארוס בלוד שהתלמוד קודם למעשה רבנין דקסרין אמרי הדא דתימא בשיש שם מי שיעשה. אבל אם אין שה מי שיעשה המעשה קודם. ומטעם האמור בירושלמי ברכות הנ"ל דכל הלומד שלא על מנת לעשות כו'. ואם כן אמאי ת"ת דוחה מצות שבת ופו"ר. אבל לק"מ דכל מצוה שאינה עוברת הרי היא כמצוה שאפשר לעשות ע"י אחרים. ומש"ה תלמוד תורה דוחה כל מצוה שאינה עוברת. וע' מש"כ סי' ל"ד אות ה' בס"ד. ולא תקשה מהא דר' טרפון נמנע מבהמ"ד בשביל מצוה אכילת תרומה כדאית' פסחים ד' ע"ב ב' והרי היא מצוה שאינה עוברת. ולק"מ דר' טרפון לטעמי' בקידושין ד' מ ב' דס"ל מעשה קודם לתלמוד. ואנן נקטינן תלמוד קודם. אבל מצות שבת דאלימא מיבעי לן. וכ"ת אכתי הא איתא ביבמות ד' ס"א ב' אר"נ א"ש אע"פ שיש לו לאדם כמה בנים אסור לעמוד בלא אשה שנאמר לא טוב היות האדם לבדו. ואם כן אמאי דוחה ת"ת מצות נשיאת אשה משום לא טוב. ועי' רמב"ן במלחמות ה' שם דנסתפק אי הוא מה"ת או דרבנן. ומיהו אפי' איסור דרבנן אינו נדחה מפני ת"ת. מיהו גם זה ניחא. דענין לא טוב פי' הנימוק"י משום הרהור. וכ"כ הרמב"ם ה' אישות פט"ו הט"ז. וכבר שנינו בברייתא דאדר"נ פ"כ ר"ח סגן הכהנים או' כל הנותן ד"ה על לבו מבטלין ממנו הרהורי חרב הרהורי רעב הרהורי שטות הרהורי זנות הרהורי יצה"ר הרהורי אשת איש הרהורי ד"ב הרהורי עול בו"ד שכן כתוב ע"י דוד מלך ישראל פקודי ה' ישרים משמחי לב כו' וגם בלא פי' הנימוק"י אלא לא טוב מחמת כמה עניני ד"א כבר איכא כמה קראי במשלי המזהירים על ת"ת והמשילוה לאשה ללמד שת"ת תחת אשה עומדת אילת אהבים ויעלת חן. משלמת כל טוב ומפקת כל רצון שהאשה עושה לאיש ושמחה ברכה טובה חומה שלום. ולא שייך בי' לא טוב וגו' מיהו מי שאין יכול לתת עליו עול תורה כ"כ שיבטל ממנו הרהורי ד"א באמת פשיטא דישא אשה ואח"כ ילמוד תורה והיינו דתני' בסמוך ואם א"א לו בלא אשה כו':