העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא א · פירוש כז
לדבר מצוה או לפירקא. בגמרא אי' לדבר הלכה וברי"ף אי' לדבר מצוה וע' מש"כ לעיל אות י' דדבר מצוה מה"ת עדיף לדחות מדבר הלכה ומצות תפלה ועוד כמה מצות קלות מדבר הלכה. וכונת הרי"ף דלכל דבר מצוה. מצוה לרוץ. דבאמת נכלל בפסוק אחרי ה' ילכו כאריה ישאג מדותיו של הקב"ה כמו בקור חולים וכדומה כמבואר להלן סי' ג'. וע' מ"ש שם אות ב'. וא"כ למדנו ג"כ דלכל מצוה קלה מצוה לרוץ. ורבינו מפרש תרווייהו לדבר מצוה או לדבר הלכה. וממילא פי' דבר מצוה אפי' תפלה כמש"כ בלשון השאילתא וכמש"כ באות הנ"ל. לכן הביא בסמוך מימרא זו לדבר מצוה לחוד:
*דאילו מאן דאית ליה דינא כו'. רבינו הי' בבבל מקום אשר לא הי' מחקי המלוכה להביא כל משפט לפני שופטיהם. אבל במדינת אשר עין הממשלה תופיע על המשפטים. כבר ידוע מאמרם ז"ל דינא דמלכותא דינא. ומבואר בספרי ראשונים פי' זה הפסק א"נ והבאור ג"כ בא לבאר דברי רבינו לפי מה שהם במקומו ובזמנו. וע"ז הולך סובב כל השאילתא עד תומו: