העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא א · פירוש יח
ולכך ישראל מזכירין בסדר מ"ש כו'. אין לזה הבנה מה מזכירין. וגם אין טעם של ויהי נועם שייך להחזרת המתים. אלא כדי שיתברכו מעשה ידינו בששת ימי המעשה. [איברא בזוהר פ' מקץ דף קצ"ז ב' מבואר דויהי נועם שייך להחזרת נשמות] דאז במ"ש עת רצון להתפלל ע"ז כמש"כ בה"ג שלהי ה' ציצית ומיבעי לי' לאינש לאוגדי בברוך ה' המבורך לעולם ועד באפוקי שבתא דתינציל מהזיקא בההיא שבתא כו'. ונראה דל"ד ברוך ה' המבורך לע"ו אלא כולא צלותא דצבורא קרי הכי ע"ש התחלה או משום דבברוך ה' המבורך לע"ו. נכלל ברכה בהשפעה דלמעלה. ויש לכוין ביותר באפוקי שבתא כדי להוריד שפע יתירה. עכ"פ סדר ויהי נועם משום ברכה נוהגין בו. אלא הארכת ואתה קדוש ונועם הנגון בויהי נועם שהיו נוהגין לפנים הוא כדי להאריך לרשעים מלחזור לגיהנם כמש"כ הטור סי' רצ"ה ואבודרהם בשם רב עמרם גאון ז"ל להכי נראה דכצ"ל ולכך ישראל מאריכין בסדר מ"ש כו' והענין שכ"ז שישראל מאריכין בסדר התפלה על הפרנסה הוא שעת רצון ורחמים שהרי אז באפוקי שבתא עת רצון לתפלה זו כמש"כ. ולהכי אין רשות לעורר דינים על הרשעים בגיהנם. ומש"ה מאריכין עוד הרבה כדי שיומשך שעת רחמים ולא יחול הדין הקשה על הרשעים בגיהנם. ועיקר הדבר מש"כ בה"ג והגאונים ז"ל דבמ"ש עת רצון להתפלל על הפרנסה הוא עפ"י הירושלמי פ' אין עומדין שהובא בטור סי' רצ"ט ובאבודרהם שצ"ל החל עלינו את ששת ימי המעשה וע"ש. ומה שאין חוזרים לגיהנם עד אחר הסדר סמך בפסיקת' פ' כ"ג ובתנחומא שלהי פ' תשא על דכתיב צלמות ולא סדרים צא למות שכבר שלמו סדרים: