העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא א · פירוש יד
ראו כי ה' וגו' כתיכ הכא יומים כו'. במכילתא בשלח פ' ויסע פרק ב' תניא לחם משנה לחם משונה אתה אומר לחם משונה או אינו אלא לחם כפול כשה"א שני העומר לאחד הרי לחם כפול אמור הא מה ת"ל לחם משנה לחם משונה כיצד בכל יום הי' עומר א' והיום שני עומרים בכל יום היה ריחו נודף ובשבת יותר בכל יום הי' מצוי להם כזהב ובשבת יותר ע"כ הברייתא. והיינו בטעם ובמראה שכ' רבינו מיהו שינה רבינו אופן הדרשה ודריש משינוי לשון הכתוב דלא כתיב לחם יומים ולא מכפל לשון והיינו משום דבפ"ה שם תני ר' יהושע או' לחם משנה כפול ומפרש הכתוב הייט שני העומר לאחד. ובפ"ו תני' עוד עה"פ לחם יומים זהו שהי' ר' יהושע אומר לחם כפול שני העומר לא'. פי' מזה הפסוק הוכיח ר"י דלא כתנא דמכילתא מדלא פי' משה לישראל אלא כפלות ולא לחם משונה ש"מ דלחם משנה כפול ומפרש רבינו דמכ"מ הדרש אמת שהרי רי"א תבל א' יש ושבת שמה כו' וריחו נודף כו' כדאי' להלן אלא ר' יהושע מודה לעיקר זה הדרש ומשנוי לשון. והא שלא פי' משה לישראל זה השינוי שהי' ביום הששי. י"ל דכמו כן צריך להבין באמת כפל לשון לחם משנה שני העומר לאחד. ונראה דבא להורות שירד בע"ש בעירוב על שני ימים ולא פרודות כדאי' בה"ג ריש ה' עירובין ומבואר להלן סי' מ"ח אות א' בס"ד וכדי ללמדינו שיש לשייר גם מעומר של ע"ש לשבת וכאשר יבואר באות הסמוך וזהו מכ"ש. וכ"ז נכלל במאמר משה רבינו לחם יומים ולא כתיב על שני ימים אלא שירד בעירוב ומש"ה כתיב לחם משנה ולא לחם יומים ללמד שהי' משונה כמש"כ רבינו. אבל השנוי הזה לא הי' אלא למי ששמר כ"ש כהלכתו היינו ששייר מע"ש לשבת. וכהא שהביא רבינו להלן בשם ר"י בן חנניא תבל אחד יש לנו ושבת שמו כו' וכל מי שמשמר את השבת מועיל לו כו'. ובשביל שלא הי' שנוי זה לכלל ישראל מש"ה לא פירש שהרי לא הזהיר ודבר אז אלא בשביל קטני אמנה שיצאו ללקוט ולא מצאו: