העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא א · פירוש י
א"נ אילו דקא אזיל לדבר הלכה או לפירקא. היינו הך ואפשר דרבותא קמ"ל אפי' לפירקא והוא אינו מן המבינים וכמש"כ רש"י ברכות דף ו' ד"ה אגרא דפרקא כו' שהרי הרוב אינם מבינים כו' מיהו העיקר דצ"ל לדבר מצוה וכ"ה להלן בסיום השאילתא ובתנחומא. מיהו בסמוך דקאמר או דילמא חבובי דבר הלכה עדיף וכ"ה להלן אפשר לפרש דמשום פירקא ובי מדרשא נקיט האי לישנא והא דלא נקיט כמו כן חבובי דבר מצוה דקדים בשאלה היינו משום דלענין דחי' מצוה קודמת לתלמוד דכל מצוה דוחה ת"ת ולהלן סי' ז' יבואר עה"נ. ומש"ה נקיט דבר הלכה דאפשר אפי' דבר הלכ' דוחה שבת בזה. ומכש"כ דבר מצוה. ומש"כ רבינו בשאלה או לתפלה נראה דדעתי' למיפשט דגם לתפלה שרי למירהט וכ"ה בש"ע סי' צ' ואע"ג דתפלה קלה מת"ת וכש"כ משאר מצות שמה"ת. והכי משמע בשאילתא דרק חבובי הלכה איכא סברא שדוחה שבת אבל לא תפלה הקלה מכ"מ לק"מ דודאי עד שלא למדנו דרשה דאחרי ה' ילכו וגו' שהובא להלן. והי' השאלה מצד הסברא אי מצוה דכ"ש עדיף או חבובי הלכה בהא ודאי דתפלה אינו דוחה כ"ש. אבל להמסקנא דנ"ל מקרא דשרי ומצוה לרוץ לכל דבר ה' ממילא גם לתפלה מצוה ושרי בשבת. ואין בזה העדר כ"ש כלל כיון דלתפלה קעביד ומהלך אחר ה'. ומש"ה נקיט רבינו בראש השאלתא או לתפלה כדי ללמדינו דלהמסקנא לעולם שרי וע"ע אות כ"ז: