העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא א · פירוש ח
שנאמר ושמרו ב"י את השבת. אמרה תורה חלל עליו כו' בגמרא וברי"ף ליתא האי שנאמר ושמרו אלא אמרה תורה כו'. והי' אפשר לומר דהא דמחללין עליו אה"ש היינו מאידך קראי דדרשינן ביומא ד' פ"ה והא דסיים אמרה תורה חלל עליו כו' טעמא קא יהיב על הא דאין מחללין על מת דכבודו מרובה מכבוד החי ע"ז מפרש הטעם דשאני חי דע"י חלול שבת זה ישמרו שבתות הרבה. אבל לפי גי' רבינו מבואר דרשב"א ס"ל דרשה דושמרו ב"י. והוא דרשה דר"ש בן מנסיא ביומא שם ואולי יש איזה טה"ד בשם התנא והיינו ר' שמעון דהכא ודהתם מיהו מדהביא רבינו דרשה זו ש"מ דס"ל להלכה. ואע"ג דאנן קיי"ל כרבא דקלסי' לדרשא דשמואל ביומא שם דנ"ל פ"נ מדכתיב אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ולא שימות בהם מכ"מ נ"מ לענין עובר דאינו בכלל אדם כמבואר בנדה ד' מ"ג א' דמפרש הא דתנן תינוק בן יום א' מטמא בנגעים מדכתיב אדם כי יהיה וגו' אדם כל שהוא ועובר אינו מטמא בנגעים כדתנן בנגעים ריש פ"ז אלו בהרות טהורות כו' בקטן ונולד ומכ"מ מחללין עליו אה"ש מהאי דרשה ושמרו ב"י אה"ש כו'. והיינו שכ' בה"ג בה' יוה"כ דמאכילין לאם ביוה"כ בשביל העובר אי ידעינן דמתעקר ולדה אי מתענת והובא ברא"ש ור"ן פ' יוה"כ וכמש"כ הרמב"ן בס' תה"א שער הסכנה טעם זה חלל עליו שבת א' כו' והוכחתי בס"ד להלן סי' קס"ז אות ט"ז דהכי הוא דעת רבינו. אלא דבספק סכנת העובר אין מחללין אה"ש וכקושית רבא ביומא ע"ז הדרש וכולהו נמי אשכחן ודאי ספק מנלן. והיינו דדייק בה"ג אי ידעינן דמיתעקר ולדה: