אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא א · פירוש א

שאילתא א

וכד מצבית לי'. פי' וכשמכינו ומעמידו על התיקון הראוי. ומזה הלשון אי' בר"ה ד' י"ז צבית לי' זוודתא. ובחולין ד' ס' בעינא דמצבית לי' נהמא. וכן פי' הגאון רד"ל ז"ל על הגליון. והנה נתן רבינו שני טעמים על הא דברכי' קוב"ה לשבתא. ועביד הילולא בהאי יומא חדא דמצבית לעולמו שהי' בו מתוקן כ"צ. ושנית שגמר בי' עבודתו ונח ממלאכתו כ"י. וליתר ביאור ראיתי להאיר דברי מעין פתיחא במילי דאגדתא. והנה כתובים המפוזרים במצות שבת משונים בטעם ובלשון. דבפרשה ראשונה כתיב ג' פסוקים הקדמה וטעם על מצות שבת. ויכלו. ויכל. וישבות. ומש"ה ויברך ואח"כ חזר הכתוב ופירש הטעם כי בו שבת וגו'. ואמאי לא חזר ופי' אינך תרי טעמי. ובפרשה זכור כתיב טעם על השבת כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן וגו'. ובפרש' תשא כתיב אותו הטעם בשינוי לשון כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש. ולא נזכר הים ואת כל אשר בם. ובפרשה שמור כתיב טעם אחר כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך ה' אלקיך משם ע"כ צוך ה' אלקיך לעשות את יום השבת. וכבר עמדו הראשונים ז"ל על עיקר טעם זה עיין רמב"ן וטור א"ח סי' רע"א. ועדיין יש להבין שייכות זה הטעם ביחוד לפ' שמור. וגם ענין שמור יש להבינו. אם הפי' ל"ת כמו בכ"מ השמר פן ואל שהוא ל"ת כדאיתא עירובין ד' צ"ו ובכ"מ. קשה הא מפורש בו כמה ל"ת ותו לפי מה שכתב רבינו סי' קס"ו ומאן דלית לי' חמרא מקדש אריפתא ונפיק ידי חובתו דכתיב לקדשו אלמא דמפרש לקדשו במאכל ובמשתה ובשעת מאכל זכרהו היינו קידוש היום. וא"כ היאך יתפרש גבי שמור האי לקדשו ע"ז הכוונה. וגם הא דכתיב שם כאשר צוך ה' אלהיך. וכבר דרשו בו שבת פ"ז ב' שניתן שבת במרה. מכ"מ לפי הפשט יש להבין עוד מה שפי' כאשר צוך במ"א גבי אזהרה דשמור. והענין דקוב"ה ברך את השבת בעונג ובכמה ענינים הנכללים בפי' כמבואר בב"ר פ' י"א והיינו כעין הילולא שכ' רבינו. ועוד קדשו הקב"ה באיסור מלאכה ויתרון רווח כמו הקדש שאסור להנות ולעשות בו איזה יתרון למלאכה של עצמו. והנה על הברכה יש ג' טעמים. א' ויכלו ות"א ואשתכללו היינו כדאיתא בשמות רבה פ' כ"ט עטרת כל מה שעשית שנאמר ויכלו השמים והארץ וכ"צ וזהו ואשתכללו שהי' העולם אז נאה ומהודר בכל היותר אפשרי. והרי הרואה בנין נאה ומהודר ולבו שמח עליו עושה אותו יום יום טובה וברכה לאותו בנין שיהיה קיים ונצחי ואע"ג שאין זה ביתו. והרי אמרו בברכות ד' מ"ג ונ"ח הרואה אילנות טובות ובריות נאות צריך לברך. וזה טעם שבירך הקב"ה יום השבת ועשה אותו יום טובה. ב' ויכל וגו' שנגמר בנין העולם. והרי הבונה ביתו וגומרו עביד הלולא דבתי ואע"ג שאינו מהודר כ"כ מכ"מ כל בע"ה שמח ונהנה משלו ככה הקב"ה שמח במעשיו שנגמר. ג' וישבות וגו' היינו דנח מעבודתו שכ' רבינו וראוי לברכה אפי' לא הי' נגמר העולם עדיין וכ"ז טעם על הברכה. אבל על הקידוש לא שייך שני טעמים הראשונים אלא טעם השלישי כי בו שבת וגו'. ואמר לן רחמנא נוחו ביומא דשבתא כי היכי דנחי בי' אנא נמצא פי' הפרשה ויכלו ויכל וישבות מש"ה ויברך וגו' ויקדש אותו כי בו שבת וגו'. רצוני על הקידוש פי' טעם שלישי לבדו. והנה בפרשה זכור נצטווינו על הברכה והקידוש זהו זכור בעונג. לא תעשה וגו' היינו קידוש ופי' כל הטעמים כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח וגו' ע"כ ברך וגו' ויקדשהו משא"כ בפרשה תשא דלא כתיב שם אלא מצות שמירה ממלאכה שישבתו ממלאכת המשכן לא שייך אלא טעם השביתה מש"ה לא נזכר שנגמר כל מעשה בראשית אלא שביום השביעי שבת וינפש. ואין לנו לדעת אי נגמר אי לא. ובפרשה שמור הוסיף מצוה זו שנשתדל מע"ש שיהי' השבת שמור ממלאכה היינו שיהי' הכל מתוקן מע"ש ולא נצטרך לחלל ולהכין בש"ק עניני מאכל ומשתה. ואע"ג דאי' בברכות ד' כ' מאן דאיתנהו בשמירה איתנהו בזכירה והני נשי כו' אלמא שהוא ל"ת שהנשים מצוות בו. התם מדנאמרו בד"א נדרש כדאיתא בשבועות ד' כ' ומשום שאין מקרא יוצא מ"פ. ותו דגם לפי הפשט ע"כ הנשים מצוות בו להשמר בע"ש כדי שלא יצטרכו לעבור על ל"ת בשבת כיון שהם מוזהרים על ל"ת וזהו שמור את יום השבת לקדשו במאכל ובמשתה שיהי' הכל מוכן מע"ש. וע"ז כתב כאשר צוך ה' אלהיך היינו באלוש שהזהיר משה את אשר תאפו אפו וגו' ועיין מש"כ סי' קס"ט בס"ד דהא דאיתא ריש פ' שני דקדושין מצוה בו יותר מבשלוחו לא שייך אלא או בגוף המצוה או בהכנה שמפורש בתורה דוקא ואם שאינו עיקר המצוה כמו עשיית סוכה ותפילין וציצית והכנה דרבה על ש"ק וע"ש. וע"ז המצוה דהכנה פי' טעם חדש שלא יכבד לעשות ולהכין בעצמו. וזכרת כי עבד היית וגו' ע"כ צוך לעשות את יום השבת היינו שיעשה מע"ש כל הנצרך ליום השבת ושלא למעט מחמת איסור מלאכה עונג שבת:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה