העמק דבר על שמות· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק לח · פסוק כב
ובצלאל וגו׳. לא בא הכתוב כאן לספר כי בצלאל ואהליאב היו ראשי האומנים שהרי כבר ידענו. וגם אין כאן מקום לזה. אלא המקראות הללו שייך להחשבון באשר משה הראה חשבון צדק מכ״ד דהיינו שנכנס לידו זהב חמשים ככר כרשום בפנקס נדבת כ״א. והראה כי הוציא על מלאכת המשכן תשע ועשרים ככר וגו׳ והמותר הניח לפניהם. ומסר לאיתמר והלוים. ועדיין היה מקום לחשוד מי יאמר כי כך וכך יצא על המלאכה. ואולי נשאר ביד הבע״מ ודבק מאום. ע״כ הקדים הכתוב כי בצלאל ואהליאב עשו את כל אשר צוה וגו׳ דאע״ג שרבו האומנים שעשו מכ״מ הכל לקחו מיד בצלאל ואהליאב בחשבון מצומצם כמה נצרך לכל דבר. ובצלאל ואהליאב ודאי לא נחשדו אחר שקרא ה׳ אותם בשם. (וכ״ז דלא כהרמב״ן לעיל כ״ח ה׳. ע״ש):