העמק דבר על שמות· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק כט · פסוק מ
ועשרן סלת בלול בשמן כתית. ולא כתיב זך. כמו שפירשנו לעיל בפי׳ זך שהוא בלי תערובת העשוי לשמנים הנאכלים להסיר המרות שבטבע כל שמן זית משא״כ שמן למנחות נדרש לשמן הראוי לאכילת אדם משום הקריבהו נא לפחתך:
ונסך רביעת ההין יין. המנחה כתיב בלשון זכר. והנסך בלשון נקבה. והלא דבר הוא. וגם יש להבין המקרא הסמוך לה.