העמק דבר על שמות· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק כט · פסוק לד
כי קדש הוא. לפי הפשט ה״פ דבשביל שהוא קודש חל עליו פיסול יותר. וכל שאינו כמצותו הוא אסור ג״כ. שהרי עיקר אכילת קדשים אינו לחם לנפש האדם אלא כאוכל משלחן גבוה. ולהכי דוקא בשעת מצוה שרי אבל כל שאינו מצוה ה״ז אסור: