העמק דבר על שמות· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק כח · פסוק לח
לכל מתנות קדשיהם. היינו מתן דמים ואימורים שהוא לגבוה ולא עון הבשר שנאכל לכהנים וישראל:
והיה על מצחו תמיד לרצון להם. תחלה אמר שבא לכפר על עון טומאה וס״ד דמ״מ אין הקרבן מרצה. וכמו קרבן עובד כוכבים שאע״ג שכשר אינו עולה לרצון כדאיתא בזבחים דמ״ה מש״ה הוסיף שיהיה גם לרצון: