העמק דבר על שמות· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק כב · פסוק יח
כל שוכב עם בהמה. סמך ענין למכשפה דהרבעת בהמה מסוגלת לכישוף כמו בלעם שהי׳ רוכב על אתונו כידוע במדרש. והי׳ ראוי לכתוב כל שוכב את בהמה כמש״כ בס׳ ויקרא ס״פ מצורע דכל שהנבעל הוא בלי רצון כתיב את. אלא מרומז בזה דעת חז״ל ספ״א דסנהדרין דכאן מיירי בבהמה שרובע את האדם. וא״כ הוא ברצונה של בהמה: