העמק דבר על שמות· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק כב · פסוק ד
כי יבער איש. פשוטו ש״מ הוא כהירו׳ ריש מס׳ ב״ק כי יבער איש היינו רגל. מש״ה כתיב שדה או כרם דרגל בהמה משבר ענפי הכרם. ושלח את בעירה וגו׳. היינו שן שאינו רגיל לאכול אלא שדה. ובתלמוד דילן רבו הדיוקים והדרשות: