העמק דבר על שמות· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק כא · פסוק טו
ומכה אביו ואמו. אב ואם מיבעי. כמו במשלי י״ט כ״ו משדד אב מבריח אם. וכן שם ל׳ י״ז עין תלעג לאב ותבז ליקהת אם. אלא משמעות אביו ואמו שהוא אינו אלא אביו ולא של אחר. היינו שהוא יחיד לאו״א כמש״כ בס׳ בראשית מ״ד כ׳. והייתי אמר דראוי לחוס שלא לכבות גחלתם כדבר התקועית שמואל ב׳ י״ד. ולמדנו דמ״מ מות יומת: