העמק דבר על שמות· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק ב · פסוק יא
ויהי בימים ההם. בכמה ימים היה מנהגו כך. מש״ה לא כתיב ויהי ביום ההוא:
ויצא אל אחיו. לא היה דרכו לצאת מן הפלטין ובית לימודו בחכמות. אך אל אחיו יצא:
וירא בסבלתם. הסתכל הרבה באופן הסבלה שהיה לא לתכלית עבודת המלך כ״א לענותם. וברבה איתא במשמעות וירא שהיה מיישב להם סבלותיהם. וא״כ פי׳ וירא שראה עצה לסבלותם מה לעשות:
וירא איש מצרי. ביום א׳ ראה עוד:
מכה איש עברי. הכהו לא בשביל איזה עצלות וכדומה אלא בשביל שהוא עברי. אבל הוא מאחיו: