העמק דבר על ויקרא· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק כז · פסוק יד
קדש לה׳. צריך לומר בשעת הקדשו קודש לה׳. וכדמוכח בנדרים ד״י לענין קרבן לה׳. ומש״ה תקנו כינוים בקדשי בה״ב כדי שלא יאמרו לה׳ קודש. הרי דמחויב לומר זה הלשון:
כן יקום. בבית ובשדה כתיב לשון יקום. משא״כ בבהמה טמאה כתיב כן יהיה משום דמשמעות קימה משמע במעלה כמו ויקם שדה עפרון ופירשו בב״ר שנתעלתה וה״נ קמה אותו בית או שדה במעלה זו שהיה עליה שם קודש. משא״כ בהמה בע״מ דבזויה מילתא להקרא בשם קודש כדאי׳ במס׳ תמורה ד״ז מש״ה ראוי להסתיר שם קודש ולא תקום במעלה זו אפילו קודם שנגאלה. וע׳ להלן י״ט: