העמק דבר על ויקרא· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק כה · פסוק מח
אחרי נמכר וגו׳. בא ללמד שמקודם יש להשתדל שלא יהיה נמכר אך מכ״מ אם נמכר גאלה וגו׳. ובת״כ תניא להיפך בא ואמר לו הרי אני נמכר יכול הזקק לו ת״ל אחרי נמכר. וג״ז מרומז בלשון המקרא והיינו אם בא לקרוביו לומר אם אין אתם עושים לי כך וכך הריני נמכר לגר. ותהי לחרפה למשפחתו. ע״ז מרומז שאין צריכים לחוש לדבריו שאינו אלא כדי להפחיד וכדאי׳ בשבועות דמ״ו א׳ עביד אינש דגזים ולא עביד. אבל אחרי שכבר נמכר וגו׳. ומכ״מ גם מה שכתבנו אמת ומשמע בפשט המקרא שאם יודעים שכך הוא עני ועומד למכור עצמו באמת יש לעשות השתדלות שלא יבא לידי כך: