העמק דבר על ויקרא· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק כה · פסוק יג
תשובו איש אל אחוזתו. לפי הפשט בא להוסיף שאינו רשות דס״ד דחובה על האדון להניח את עבדו או את שדהו אבל המוכר אם אינו רוצה לשוב לשדהו רשאי מש״ה כתיב תשובו איש אל אחוזתו. הוא מוכרח לשוב לאחוזתו. משא״כ אל משפחתו אינו חובה לבא ולהתראות עמהם אלא הוא בן חורין לילך לנפשו: