העמק דבר על ויקרא· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק כד · פסוק יט
ואיש כי יתן מום בעמיתו. הוא עמית בתורה ובמצות שהוא במעלה מסתם אדם בישראל. וזה מושכל דאיסור הכאה לישראל ועונשו בד״ש ודאי אינו דומה כל אדם זל״ז. וכל מי שגדול עונש המכהו חמור לקל הערך ממנו אבל כ״ז אינו אלא בידי שמים אשר הוא אזהרה מד״ת מדכתיב לא יוסיף להכותו וגו׳. אבל כאשר עשה. מה שעשה כן יעשה לו בב״ד: