העמק דבר על ויקרא· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק יד · פסוק לז
בקירת הבית. לראב״ש ידוע דדוקא בשני קירות. ולרבנן דס״ל דאפילו בקיר א׳ טמא צ״ל הא דכתיב בקירות הוא לרבותא אפילו נתפשט על שני קירות וא״כ אין יכול לראות בראיה אחת וכיב״ז בנגעי אדם הוא טהור. ומש״ה אין ראשי איברים מטמאין בנגעים. אבל בבית אפילו כה״ג טמא:
שקערורת. היינו שנראין הקירות שקוע מן הנגע ומראה הנגע גבוה:
או מראהו שפל מן הקיר. ואין נ״מ איך שהוא עמוק או גבוה הכי צ״ל לפרש״י. ולפי הפשט משמעות שקערורות אפי׳ יהי נקלף יתראה אותו מראה ג״כ. ומש״ה לא כתיב זה הל׳ באדם ובבגד דלא שייך בהו קליפה: