העמק דבר על ויקרא· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק יג · פסוק י
שאת לבנה. לשיטת רש״י דשאת אינה אלא גבוה מבהרת אבל באמת היא עמוקה מן העור. היה ראוי לכתוב לבנת שאת. שהלבנונית גבוה מן הלבנה ביותר. שהיא בהרת. אבל להשאלתות וסיעתו משמעו שאת מן העור. ומפרש עוד דהגבהות מן העור הוא לבנה ולא מראה צבע אחר:
והיא הפכה וגו׳ או ומחית וגו׳. וכ״כ הרמב״ן ז״ל אלא מה שהוכיח הרמב״ן דפירושו הכי ולא דוקא שני הסימנים שער לבן ומחיה. מבהרת בשער לבן לחוד מטמא. אינו נראה. דאולי דין שאת משונה מבהרת. אלא יש להוכיח משחין ומכוה דכתיב בהו שאת ומטמא בשער לבן לחוד שהרי מחיה אין שם: