אור ברסלב
העמק דבר על ויקרא פרק יא › פסוק א

העמק דבר על ויקרא· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

פרק יא · פסוק א

פרק יא

לאמר אלהם. לאלעזר ואיתמר. כ״ה ברבה ואע״ג דגם אל אהרן לא היה הדבור אלא למשה שיאמר לאהרן כפרש״י. וכמו שביארנו בס׳ שמות ז׳ ח׳ שאהרן לא היה שומע כלל אפילו הדבור שהיה עם משה בצדו. מ״ע ודאי היתה מועלת עמידת אהרן שמן הצד. ונמצא פי׳ ואל אהרן בשעה שהיה אהרן עומד בצדו והיה איזה הערה גם עליו אבל לבני אהרן לא נגע באותה שעה הדבור כלל. אלא היה המצוה שיאמרו להם ביחוד. והטעם נראה משום שבאלו הפרשיות תלוי עיקר ההוראה בישראל וכמש״כ להלן מקרא מ״ז יע״ש. ואי׳ בברכות דס״ג ב׳ ומיץ אף יוציא דם כל תלמיד שכועס עליו רבו פעם ראשונה ושותק זוכה להבחין בין דם טמא לדם טהור. וזהו להיות מורה הוראה בישראל. ובשביל שקצף משה על אלעזר ואיתמר ושתקו בשביל זה נתייחדו להורות בישראל. וע׳ בסמוך:

תוכן העניינים

העמק דבר על ויקרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה