העמק דבר על ויקרא· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק י · פסוק יג
כי חקך וגו׳. הוא טעם על היתר אכילה סמוך לפתח החצר אע״ג דקודש קדשים היא מכ״מ הרי חקך וחק בניך היא מאשי ה׳. ופי׳ חקך. פרנסה וכדאי׳ ביצה דט״ז וממאי דהאי חק לישנא דמזוני הוא כו׳ וע׳ מש״כ בס׳ בראשית כ״א ג׳ בשם המדרש ע״ש יצחק בהר״ד ותבין:
כי כן צויתי. אע״ג שלא נתפרש בפ׳ המנחה כ״ז מכ״מ בע״פ היה הצווי לעשות כן וע׳ ס׳ במדבר י״ח י׳: