העמק דבר על ויקרא· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק י · פסוק ב
וימותו לפני ה׳. פגע בהם מדת הדין תומ״י בשביל שהיו לפני ה׳ בפלטין של מלך מה״מ הקב״ה. ואי היו עושים איזה עבירה שחייבים עליה מיתה ב״ש בחוץ לא היה נוגע בהם מדה״ד באותה שעה אבל בפלטין ש״מ חמת מלך מלאכי מות. וכן פי׳ הכתוב ר״פ אחרי בקרבתם לפני ה׳ וימותו. לא שהחטא היה שהקריבו עצמם לפני ה׳ אלא משום הכי נענשו מיד על ההקרבה שלא כדין בשביל שנתקרבו עצמם באותה שעה לפני ה׳: