העמק דבר על ויקרא· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק טו · פסוק כט
והביאה אותם. והביאה מלרע והוא זרה כמש״כ הראב״ע. ומשמעות זרות זה ללמדנו שמביאה אחר כן וכמש״כ בספר שמות כ׳ ל״ג. והפי׳ שאין ההכרח להביא החטאת והעולה יחד אלא אם אין לה אלא אחד מביאה חטאת ואח״כ תביא השני לעולה ומש״ה כתיב כאן ועשה הכהן את האחד חטאת. ולא כמו שכתוב בזב אחד חטאת דשם מיירי שמביא שניהם יחד וכלשון המקרא ועשה אותם הכהן וגו׳ מש״ה אחד חטאת והאחד המובחר לעולה. אבל כאן מיירי שמביאה בפ״ע מש״ה יש להיות גם החטאת מן המובחר גם העולה ע״כ כתיב האחד חטאת. והנה תנן במס׳ קנין והובא בכ״מ האשה שהביאה חטאתה ומתה יביאו יורשין עולתה והרי זה הדין ג״כ בזב ואמאי נשנה בנקבה אלא משום שמקור זה הדין למדנו מפ׳ זבה. וע׳ בס׳ במדבר ח׳ י״ב: