העמק דבר על ויקרא· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק ז · פסוק יח
ואם האכל יאכל וגו׳. דרשת חז״ל ידוע דמיירי במחשבת פגול. אבל לפי הפשט קאי על האוכל. ובאשר דאכילת קדשים משלחן גבוה קא זכו כדאי׳ במס׳ ביצה דף כ״ה. ונחשבו לבעלים כאלו מכינים שלחן גבוה כ״י. והוא לכבוד לבעלים אם עולה לרצון לפני ה׳. אבל המאכל ביום השלישי כבר נתקלקל כדאי׳ שלהי מס׳ תענית ואינו כבוד לגבוה שיאכלו על שלחנו בשר מקולקל. מש״ה אינו לרצון:
המקריב אתו לא יחשב לו. כאלו הכין לגבוה:
פגול הוא. ומאוס:
והנפש האוכלת וגו׳. דאוכל משלחן גבוה שלא ברצונו ית׳ ה״ז כאוכל על שלחן המלך והוא אינו קרוא: