העמק דבר על ויקרא· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק ו · פסוק יא
כל זכר וגו׳. אינו נאכל אלא לזכרים כמבואר בפ׳ החטאת והאשם:
כל אשר יגע בהם יקדש. היינו החולין שאוכלים עם הקדשים יהא נעשה על טהרת הקדש. ואם נטמא אסור לאוכלם למי שאוכל קדש. ולא כשארי חולין שאין מצוה מה״ת לשומרם מטומאה. זהו פשוטו. והדרשה תדרש :