העמק דבר על ויקרא· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק ה · פסוק כד
לאשר הוא לו. אפילו אם כבר מת הנגזל מי שכחש בו. אבל המעות מגיע ליורשיו:
יתננו ביום אשמתו. לא כמו הקרבן שאינו מחויב להביא מיד ששב מחטאו אלא בבוא הרגל ויעלה לירושלים אז מחויב להביא כל חובותיו משא״כ הקרן וחומש יתננו ביום אשמתו ביום שמכיר כי אשם: