העמק דבר על ויקרא· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק ד · פסוק כז
בשגגה מעם הארץ. אין הלשון מדויק והכי מיבעי ואם נפש אחת מעם הארץ תחטא בשגגה בעשותה וגו׳. והנראה דבא הכתוב בזה למעט אם עבירה זו נעשית בזדון בעם הארץ. אז אע״ג שהוא עשה בשגגה אם יודע בעצמו שגם הוא אם אירע לו בזדון שלא היה נמנע ככל עם הארץ וא״כ אינו שב מידיעתו מיקרי ואינו מביא קרבן. וזהו דיוק הכתוב שהוא בשגגה מעם הארץ. שגם המה לא עשו כזאת כ״א בשגגה: