העמק דבר על ויקרא· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק א · פסוק יא
צפנה. לפי משמעות זה המקרא היה נראה שאין עולת בקר טעון צפון כ״א צאן. אבל קבלת חז״ל דכל קדשי קדשים טעון צפון. ולהלן ג׳ מקרא ב׳ ו׳ מקרא י״ח. הראינו לדעת מפשטי המקראות דודאי כך הוא. וא״כ הא דכתיב צפון ביחוד גבי צאן הוא משום דעיקר דין צפון הוא משום עולת התמיד שבא מן הצאן. ומחמת זה בא רצונו ית׳ בכל עולה ובכל קדק״ד. וכיב״ז מתפרש להלן גבי מנחה יע״ש. ומש״ה כתיב פ׳ בצאן בפ״ע אף על גב שדינו שוה לבקר: