העמק דבר על דברים· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק לב · פסוק ל
אם לא כי צורם מכרם. לעשות בהם כמו שנפשם חפצה. ולא עוד אלא וה׳ הסגירם. כי המוכר את עבדיו אינו מחויב להביא אותם לבית הקונה. אלא הקונה מוציא אותם מבית המוכר אבל אותנו לבד שהצור מכר להם עוד הסגיר אותם דבל״ז אפי׳ אם באמת עשה את ישראל כדגי הים כרמש לא מושל בם כמאמר חבקוק הנביא מ״מ איך אפשר דשנים יניסו מן הים רבבות דגים בפ״א. וגם זה לא אפשר לומר דהוא כח אלוה נכר לפי טעותם דגם זה ידוע לכ״ע דניסא לא עבדי כדאיתא בברכות ד״נ כ״ע ידעי דמאן עביד ניסא קוב״ה. וא״כ יש להבין דרק בהשגחת ה׳ אשר מסר בדרך למעלה מה״ט לידם והוי ניסא לפורענות דאיכא כדאיתא חולין דקכ״ז א׳: