העמק דבר על דברים· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק כח · פסוק יד
ולא תסור וגו׳ ימין ושמאול. משמעו בכל הדקדוקים של המצות כמו לעיל י״ז א׳ בפ׳ ז״מ ללכת אחרי וגו׳ הוא קצה השני העוקר כל התורה כולה. ואם היה המקרא הזה לתנאי הוא תמוה מאחר שתולה התנאי גם בדקדוקי המצוה. למה זה תולה עוד בע״ז אלא אין המקרא לתנאי וכמש״כ אלא ברכה והבטחה אשר תצליח לכוין את האמת בדקדוקי מצות ועוד תצליח שלא להיות נפתה לעבודת כוכבים אע״ג שיצרם רבה כידוע מה שהיה בבית ראשון. ואם כן הוי כמש״כ ולא תסור ימין ושמאול. ולא תסור ללכת וגו׳ וכך דרך המקרא כ״פ: