העמק דבר על דברים· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק כד · פסוק י
לעבוט עבוטו. לא כתיב להעביטו דבאמת משמעות עבוט הוא הלואה. כמו והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבוט. אלא מדכתיב בכפילת לשון משמעו להשכין משכונו שמכונה עבוט ע״ש שבא בשביל הלואה וכמש״כ לעיל ט״ו ח׳: