העמק דבר על דברים· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק יט · פסוק טז
כי יקום וגו׳. ולא כתיב כי יעיד. ללמדנו שאין דין ע״ז עד שיהיה מקיימי דבר:
לענות בו סרה. ולא כתיב לפני הכהנים והשופטים כמו שכתוב בסמוך גבי עדים המזימים. היינו משום שעדים הראשונים שהעידו אפשר שלא העידו לפני מומחין ל״מ למ״ד ד״מ כשר בהדיוטות אפי׳ למ״ד דמה״ת בעינן מומחין מכ״מ אם קבלו התובע והנתבע הדיוטות כשרין לכ״ע. ואם קבלו עדים נעשים זוממין אם הזימו אותם אבל הזמה בעינן דוקא מומחין לכ״ע. אפי׳ למ״ד ע״ז ממונא מכ״מ הרי הוא כגזלות וחבלות דלכ״ע דוקא מומחין: