העמק דבר על דברים· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
פרק יב · פסוק כג
רק חזק וגו׳. דבשעה שהיה קרב בבהמ״ק לא נצרך להתחזק שהרי היה הדם ביד הכהנים לזרוק ולשפוך ליסוד אבל בחולין נצרך לחזוק:
כי הדם הוא הנפש. הוא טעם לפניו ולאחריו דמש״ה נצרך חזוק בשביל שהוא הנפש ומחזק כח האדם. אבל הוא טעם ג״כ דמש״ה הוא אסור:
ולא תאכל הנפש עם הבשר. שנפש הבהמית מגשם נפש האדם: