אור ברסלב
העמק דבר על דברים פרק טו › פסוק ח

העמק דבר על דברים· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

פרק טו · פסוק ח

פסוק ז

כי פתח וגו׳. קאי על אחד אחיך. כפי הצורך שנדרש להקימהו על רגליו:

והעבט תעביטנו וגו׳. סתם לשון עבוט משמעו הלואה כמו והעבטת גוים וגו׳. אבל אם בא בכפל לשון ולא כתיב ותעביטנו. ע״כ או משמעו משכון כמו להלן כ״ד י׳ לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו. דמשמעו ליטול משכונו. ונעשה מפעולת הלואה שם עבוט הבא בסיבת הלואה. וא״כ הפי׳ כאן שתנהוג מנהג ד״א ותטול משכון בשעת הלואה שלא יאבד מעותיו. וזהו דעת השאלתות סי׳ קמ״ז וכ״כ הרמב״ם בהל׳ מלוה בפירוש דהאי קרא. או דגם כאן משמעו הלואה לחוד. והא דכתיב בכפלות העבט תעביטנו. בא ללמד על שני אופני הלואה כמו אם יש לו ואינו רוצה להתפרנס אזי תתן לו לשעה ואח״כ תגבה ממנו ולהיפך אין לו ואין רוצה ליטול מתנה תתן לו בתורת הלואה. ופליגי בזה בכתובות דס״ג ע״ש:

תוכן העניינים

העמק דבר על דברים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה