אור ברסלב
העמק דבר על דברים פרק טו › פסוק ב

העמק דבר על דברים· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

פרק טו · פסוק ב

פסוק א

שמוט וגו׳ אשר ישה ברעהו לא יגש וגו׳. מדבר בלשון נסתר ואח״כ חזר הכתוב את הנכרי תגוש ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך בלשון נוכח וגם כפל לשון. אבל הענין דיש שני אופני הלואות. א׳ בשעה שישבו ישראל בשלותם על הארץ וכל עסק האדם היה זריעת השדה ועבודתה וכשאין לו במה לזרוע ה״ז לוה תבואה לזריעה ובתבואות הוא משלם ואם הגיע שביעית ועדיין לא שילם ע״ז הזהירה תורה על ב״ד שמוט כל בעל. ב״ד יעשו שמיטה היינו שישמיטו את בעל בעמיו שהוא משה לרעהו בכחו אזי ישמיטו את ידו לא יגוש וגו׳ ב״ד יזהירו אשר לא יגוש וגו׳. ומפרש הטעם כי קרא שמטה לה׳. זה הלשון שמטה לה׳ לא שייך אלא בשביתת הארץ. והוא טעם על שמוזהרים ב״ד להשגיח שלא יגוש משום שהגיע שביעית ואינו עובד את השדה וכאשר יגוש אותו יהי מוכרח למכור השדה מש״ה הזהירה תורה שלא יגוש וגו׳:

תוכן העניינים

העמק דבר על דברים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה